רבי טרפון, מגדולי חכמי יבנה,
היה כהן וזכה לראות את בית המקדש בילדותו.
רבם של רבי עקיבא ורבי יהודה.
החכמים כינוהו 'אביהן של כל ישראל' ודימו אותו לגל של אגוזים: "מה גל של אגוזים אדם נוטל אחת מהן והם נקבצות ונופלות זו על זו כולן, כך ר' טרפון: בא תלמיד ושאלו דבר, היה מביא לו ראיה מקרא, מדרש, משנה, הלכה ואגדה הכל יחד" .
אמרותיו
רבי טרפון היה חסיד המעשה, דבר שמתבטא באמרותיו:
"רבי טרפון אומר: היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק" [משנה אבות ב, כ].
"הוא היה אומר: לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה. אם למדת תורה הרבה, נותנים לך שכר הרבה, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא" [משנה אבות ב, כא].
"אהוב את המלאכה כיצד… רבי טרפון אומר: אף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה, שנאמר [שמות כה, ח]: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'" [אבות דרבי נתן יא, א].
לדמותו של ר' טרפון
פעם אכל רבי טרפון פירות מן העץ בזמן שהיו הפקר וללא חשש גזל, אך בעל הפרדס כעס והכניסו לשק ורצה להשליכו לנהר. רבי טרפון, שחשש לחייו, אמר: אוי לו לטרפון שזה הורגו. כשהבין בעל הפרדס שרבי טרפון הוא הנמצא אצלו בשק, נטש את השק וברח. אמר רבי אבהו בשם ר' חנניה בן גמליאל: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה, אמר: אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה [נדרים סב, א].
"מעשה ברבי טרפון שישב ושנה לתלמידים, ועברה כלה לפניו. ציוה עליה, והכניסה בתוך ביתו, ואמר לאמו ולאשתו: רחצוה וסכוה וקשטוה וריקדו לפניה עד שתלך לבית בעלה" [אבות דרבי נתן מא].
רבי טרפון נתפרסם בהידורו במצות כיבוד אם:
יום אחד התגאה בבית המדרש במידת כיבוד האם שלו, וסיפר שכל אימת שהייתה אמו עולה או יורדת ממיטתה, היה גוחן והיתה היא עולה על גביו. אמרו לו: "עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה"? [קידושין לא, ב].
אמו של רבי טרפון ירדה לטייל לתוך חצרה בשבת והלך רבי טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. פעם אחת חלה ונכנסו חכמים לבקרו. אמרה להן [אמו] התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי. אמרו לה מהו עבד ליך, ותניית להון עובדא. אמרו לה אפילו עושה כן אלף אלפים אדיין לחצי כבוד שאמרה תורה לא הגיע. כמו כן, מסופר כי פעם אחת כשירדה אמו לטייל בחצר בשבת ונפסק שרוך נעלה, הניח רבי טרפון את כפות ידיו תחת רגליה, והלכה עליהן עד למיטתה [ירושלמי קידושין א, ז].
יוצאים ממירון פונים ימינה ועולים על כביש 866 לכיוון צומת שבע, לאחר כ-700 מטר בערך מהכיכר שביציאה יש עיקול חד שמאלה, ומימין יש חניון גדול, שם מחנים את הרכב.
ממשיכים כ-80 מטר בדרך עפר שבצד הנחל ושם עולים ימינה בדרך עפר המתפתלת כ-150 מטר עד לציון ר' טרפון הנמצא משמאל לדרך תחת עץ תאנה לא עתיק.