אחד משלושת בתי הכנסת הגליליים מתקופת התלמוד. השתמרה בו החזית המקורית המפוארת של הבניין. על אף שפנים בית הכנסת נהרס ברובו עד למפלס הסלע, עדיין פזורים בו חלקי עמודים נפולים ובסיסים מקוריים, המעידים על עושרו המקורי של הבניין.
מעל בית הכנסת, בצידו המערבי החצוב בסלע, מתנשא צוק קטן עם שרידי מגדל שנבנה מאבן, סימן היכר שבולט בכל הסביבה.
ממנו (כמו גם מבית הכנסת עצמו) ישנה תצפית נאה על צפת וגוש חלב.
בנייתו של בית הכנסת יוחסה לרבי שמעון בר יוחאי – כאחד מעשרים וארבעה בתי הכנסת שהקים בגליל. משקוף הפתח המרכזי הסדוק,
שנותר על כנו בהתמדה עיקשת חרף רעידות האדמה שפקדו את האזור, נקשר על ידי יהודי הגליל לבואו של המשיח, האמור להתגלות בגליל.
על פי מסורת אנשי הגליל, שהשתמרה בעיקר בפי יהודי צפת וידועה עד היום בקרבם, כשיפול (מעצמו) משקוף בית הכנסת 'אז יבא משיחנו במהרה בימינו'.