ל"ג בעומר
ל"ג בעומר , שלושים ושלושה בספירת העומר, יום י"ח באייר, הוא יום ההילולא [= יום שמחתו] של רבי שמעון בר יוחאי , היום בו פסקו תלמידיו של ר' עקיבא מלמות.
יום זה, עשאוהו ישראל יום טוב באמצע ימי הצער שלפניו ושלאחריו. אין אומרים בו תחנון. עושים בו שמחת נישואין ומסתפרים בו כמנהג האשכנזים... ומרבים בנרות בבית הכנסת, ותינוקות של בית רבן יוצאים עם רבותיהם לטייל מחוץ לעיר וקשתות וחצים עשויים עץ בידיהם. ל"ג בעומר יום טוב של שמחה וזמירות ומדורות אש גדולות ומסביב להן מחולות שירה וזמרה, לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
מי שלא ראה שמחה גדולה שנעשית בל"ג בעומר במירון, לא ראה התלהבות של שמחה ומחול של אלפים רבים. ורבים מאד המתקדשים והמיטהרים ביום זה בכל דבר שבקדושה ובתורה ובתפילה. והכל שרים שירי זמרה לכבוד התנא ר' שמעון בר יוחאי, ושירתם בוקעת לשמים ומשואות האש שמעלים שם נראים למרחקים.
כל מי שרוצה להרגיש במעט את מה שיהיה בע"ה בקרוב בירושלים, בבנין בית חיינו, בשמחת המקדש, שיעלה בל"ג בעומר לאתרא קדישא מירון, ויחזה בעיניו כיצד עם ישראל על כל שבטיו, אשכנזים, ספרדים, חסידים, ליטאים, זקנים ונערים רוקדים ושמחים יחדיו בשמחת ההילולה.
ריקודי השמחה הם במשך כל הלילה והיום שאחריו.
ישנם הדלקות של אדמור"ים בציון, לכל הדלקה מגיעה כל החסידות, בה האדמו"ר וכל החסידים שרים ניגונים ורוקדים בדביקות.
בשעה שתיים בלילה, מי שחפץ בניגוני נשמה, מוזמן לעלות לציון יוחנן הסנדלר, שם יזכה לשמוע את מוסא ברלין בניגונים המבקיעים שערי שמים...
משהופיע האר"י הקדוש וגדולי תלמידיו, הם לימדו את העם גודל מעלת השמחה בהילולא זו. ואחריהם באו גדולי החסידות, תלמידי הבעל שם-טוב שהלכו בעקבות המקובלים, וכך נעשה ל"ג בעומר יום שהכל מעלים את זכר התנא האלוקי רשב"י, ומתפללים שזכותו תעמוד לכל ישראל ואורו יאיר בגבולות ישראל". (עפ"י ר' אליהו כי טוב, ספר התודעה)
יהי רצון שזכותו של ר' שמעון תגן עלינו ועל כל ישראל וכל התפילות יתקבלו לרצון ונזכה כולנו יחד לגאולה שלימה בקרוב.
